החלטה בתיק בר"ע 7007-09-12

השופט עמירם רבינוביץ:

1.     לפניי בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (תיק דמ"ש 7007-11-11; השופט דורי ספיבק, ונציגי הציבור גב' חנה וייץ וגב'  לאה חלה) שדחה את תביעת המבקש לפיצויי פיטורים, וקיבל את תביעתו להפרשי שכר, ופדיון ימי חופשה לא מנוצלים.

• התשתית העובדתית כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי

2.     המבקש עבד אצל המשיבה שהיא חברה המבצעת משלוחי מזון, החל מיום 28.11.06. אין מחלוקת שהמבקש התפטר (ולא פוטר) ביום 26.6.11. בכתב התביעה טען המבקש ששלושה ימים קודם להתפטרותו, ביום 23.6.11, הודיע לו עובד החברה בשם חיים מסילטי, כי החל מיום 1.7.11 תפסיק החברה לחלוטין לעבוד במשלוחים ממסעדות, ותעבור לעבוד אך ורק עם משלוחים מרשת AM-PM. כמו כן טען שנמסר לו, כי בעקבות השינוי לא יוכל לעבוד עוד במשמרות צהריים באמצע השבוע.

3.     המבקש ראה בהודעת החברה שלעיל הרעת תנאים מוחשית, וזאת משתי סיבות: הראשונה היתה שלהבנתו המשלוחים היו צפויים להיות כבדים הרבה יותר לאור המעבר ממשלוחי מסעדות (בד בבד עם משלוחי AM-PM) למשלוחי AM-PM בלבד, והשנייה היתה צמצום שעות עבודתו. המבקש הסביר שנוכח הרעת התנאים האמורה, ונוכח בקע מפשעתי ממנו הוא סובל, שבעטיו אסר עליו רופא המשפחה להרים משאות, הוא נאלץ להתפטר מעבודתו. לטענתו, בנסיבות אלה הוא זכאי לפיצויי פיטורים.

פסיקת בית הדין האזורי

4.     בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש מנימוקים אלה: ביום 8.5.12, דהיינו כחודש וחצי קודם ששלח המבקש את מכתב ההתפטרות, הודיע  המבקש לחברה על התפטרותו במסגרת דיון בהליך פלילי (ת"א 41720-03-11) שהתנהל בבית המשפט השלום בתל אביב נגד המשיבה ונגד המבקש עצמו בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981. מכאן ניתן להסיק כי התפטרותו לא נבעה מן הסיבות אותן העלה בתביעתו; המבקש התפטר שלושה ימים בלבד לאחר שנמסר לו ביום 23.6.11 על שינויים צפויים בפעילות המשיבה העלולים להוות  לטענתו הרעה מוחשית  בתנאי עבודתו. בנסיבות אלה היה על המבקש ליתן למשיבה הזדמנות לתקן את ההרעה  הנטענת על ידו, אך הוא לא התרה במשיבה כדי לאפשר לה לתקן  את הנטען על ידו. הדברים בולטים במיוחד לאור העובדה שבתאריך ההתפטרות השינויים בתנאי עבודת המבקש, שהיו אמורים לטענתו לגרום להרעה מוחשית בתנאי עבודתו, היו אמורים להיכנס לתוקפם רק ביום 1.7.2012; המשיבה שלחה למבקש מכתב בסמוך למשלוח  מכתב ההתפטרות, בו הציעה לו לשוב מידית לעבודה, תוך שהיא מציינת את השיחה בינו ובין המנכ"ל, בה הוצעו לו חלופות שונות להמשך עבודתו; המבקש הודה כי במסגרת עבודתו במשיבה, עבד גם כמתפעל שליחים, עבודה שאינה כרוכה במאמץ פיסי, ואותה הייתה יכולה המשיבה להציע למבקש במסגרת החלופות לעבודה כשליח; יש לדחות את טענת המבקש להתפטרות מחמת מצב בריאות, בעיקר מן הטעם שהמבקש לא נתן למשיבה את ההזדמנות להציע לו עבודה כמתפעל שליחים, שאינה כרוכה במאמץ פיזי; גם אם העבודה כשליח הייתה קשה יותר עקב השינויים החדשים, אין הדבר רלבנטי לגבי המבקש,  לו נתן הזדמנות לאפשר למשיבה להציע לו עבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי.

בקשת רשות הערעור

5.     המבקש טוען כי פסק דינו של בית הדין האזורי שגוי מהטעמים הבאים:  נימוק דחיית התביעה הראשון אינו סביר. אם "ההודעה" על ההתפטרות לכאורה נמסרה עוד לפני ההקראה של ההליך הפלילי, והמבקש המשיך לעבוד אצל המשיבה במשך כחודשיים לאחר מכן, והגיש מכתב התפטרות רק בסוף חודש יוני. מדוע אם כן המשיך בית הדין לדון בטענותיו של המבקש, ולא סיים את פסק הדין בנקודה זו, אלא המשיך לדון בטענותיו לגבי הרעת התנאים. מכאן משמע שההתפטרות הייתה על רקע הרעת תנאים; אין צורך ליתן הודעה על כוונה להתפטר בשל הרעת תנאים במכתב נפרד, די בכך שההתראה נתנה במכתב הפיטורים עצמו; למשיבה הייתה הזדמנות להציע למבקש הצעות חלופיות בעשרת הימים של ההודעה המוקדמת שנתן, אך היא לא עשתה זאת; למבקש לא הוצעה כל הצעה חלופית קונקרטית, גם לא הצעה לשמש כמתפעל שליחים; המשיבה הודיעה למבקש על השינויים הצפויים זמן קצר לפני התרחשותם, למרות שידעה עליהם הרבה קודם לכן, ומכאן ההודעה המוקדמת הקצרה של המבקש.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בפסק דינו של בית הדין האזורי, ובכל החומר שבתיק, אני מחליט כי אין ליתן רשות ערעור.

7. בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש בעיקר מן הטעם שהמבקש לא נתן הזדמנות למשיבה לממש את כוונותיה להמשיך להעסיק את המבקש בתנאים שלא היו גורמים לו להרעה מוחשית בתנאי עבודתו. המבקש עבד לאורך שנות עבודתו במשיבה גם כמתפעל שליחים, עבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי, וגם לא הייתה מפריעה להגבלה בהרמת משאות, לה טען עקב הבקע המפשעתי. לו היה המבקש נותן הזדמנות למשיבה, היא הייתה יכולה להציע לו להמשיך בעבודה זו, אך נראה שאצה הדרך למבקש. ניתן היה לצפות ממנו להמתין ולהמשיך לעבוד בתקופת השינויים ולראות, האם באה המשיבה לקראתו, והוא יכול להמשיך לעבוד אצלה גם בתקופת השינויים. המבקש לא נהג כך והעדיף להתפטר, במקום להמתין ולראות כיצד מתרחשים הדברים בפועל. המבקש לא שכנע שבאופן ודאי אמור הוא בעצמו להיפגע מהשינויים. אילו המתין ונוכח  היה לדעת שאת שחשש ממנו מתקיים, היה מקום להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. ברם בטרם בא הדבר לעולם לגביו, בעיקר לאור הנאמר לו בעל פה ובכתב בעניין החלופות, לא היה מקום להתפטרות המצדיקה מתן פיצויי פיטורים. בנסיבות אלה צדק בית הדין האזורי בדחיית תביעתו.
8. סוף דבר - הבקשה נדחית.  אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ד ניסן תשע"ג (04 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: